<h1>שאילתות פרשת פנחס שאילתא קל"ד</h1>
<h2>דף פא:</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למינסב כותית דכתיב ולא תתחתן ומאן דבעיל כותית מאן דמסר נפשיה לאיפרועי פורענותא למרי עלמא קטיל ליה בשעת מעשה כדתנן הבועל ארמית קנאין פוגעין בו דהכי אשכחן בפינחס דקטליה לזמרי בשעת מעשה דכתיב ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקור את שניהם בעי מיניה רב כהנא מרב לא פגעו בו קנאין בשעת מעשה דיניה במאי אנשייה רב לגמריה אקריוה לרב כהנא בחלמיה בגדה יהוד' ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים וגו' אתא א"ל לרב הכי אקריון בחלמי אדכריה רב לגמריה בגדה יהודה זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר כלכם בגדתם בי ותועבה נעשתה בישראל זה משכב זכור וכ"ה אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב זו זונה וכן הוא אומר לא תהיה קדשה מבנות ישראל ובעל בת אל נכר זו כותית וכתיב בתריה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות אלמא דיני' בידי שמים א"ר חייא בר אבא כל הבא על הכותית כאלו נתחתן לעבודת כוכבים שנאמר ובעל בת אל נכר וכי יש לו בת לאל נכר אלא זה הבא על הכותית כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חיי' עליה משום נדה שפחה אשת איש כי אתא רבין אמר חייב עליה משום נשג"ז נדה שפחה גויה זונה.
